Transfear

Transfear

יום רביעי, 5 בפברואר 2014

להתחיל במקום שבו נמצאים

פעמים רבות אני רוצה לעשות משהו, להתחיל משהו, לשנות משהו... ופשוט מתעכבת... לכאורה, אני אומרת לעצמי שאני לא יודעת מהיכן להתחיל.

בפעמים מסוימות, אני ממציאה לעצמי שתנאי כזה או אחר צריך להתקיים לפני שאוכל להתחיל...
בפעמים אחרות, אני ממציאה לעצמי שיש עוד כמה דברים שצריכים קרות לפני שאוכל להרשות לעצמי להיות...
אני כותבת ש"אני ממציאה לעצמי", כי אם אהיה כנה אם עצמי, אודה שבעצם הכל תירוצים.הרי אפשר תמיד להתחיל מהמקום שבאותו הרגע נמצאים.
אז נכון, זה לא תמיד אידיאלי.
ונכון, אני גם לא תמיד במצב הכי טוב שלי... ואולי אני גם לא ממש 'מוכנה' כמו שהייתי רוצה להיות.
אבל אני יכולה לפחות לעשות את הצעד הראשון.
אז למה להמתין למחר, אם אפשר להתחיל לעשות זאת כבר עכשיו?

פמה צ'ודרון, נזירה בודהיסטית ממוצא אמריקאי, כתבה בספרה "התחילו במקום שבו אתם נמצאים", שיר שמדייק בעיניי את כוחו של הרגע הזה.

אז למה אתם מחכים?

"לעולם אני כאן.
שוכנת ברגע הזה.

הגוף כאן.
הנשימה כאן.
העכשיו - גם הוא כאן.
איפה עוד הוא יכול להימצא?
אין מקום אחר.
לעכשיו.
אין מקום אחר.
לי.
איני יכולה אלא להיות כאן.
בחירה? גזירת גורל?

אבל המחשבות בשלהן,
נודדות.
ואני, כמעט כבולה, מפליגה עמן:
אל מחוזות האתמול והמחר,
אל שדות הפחד והתשוקה,
אל מרחבי ה'בעד' וה'נגד',
אל עולמות ה'אני' וה'אחר'.

והרוח שסועה ומסוכסכת.
מבקשת לאחוז בנעים, לבל יחמוק ממני. 
מבקשת לגרש את הבלתי נעים, לבל ישכון בלבי לנצח.
סכסוך הרוח מתעתע ומתעצם,
וכמו עוקר את קיומי מן הכאן הזה,
שהוא עכשיו,
שהוא ביתי,
ולי - הרי אין בית אחר.

ולו יכולתי לעמוד בלב הסערה,
רוחי בעין רוחה,
ולו יכולתי לשכון בתוככי ה'ככה' הזה
של הרגע הזה,
בתוך תוכה של השניות,
ומעט מעבר לכל ה'זה-מול-זה',
לו יכולתי להיות כאן,
רק 'כאן',
כל כולי
'כאן',
שוכנת בשלמות
בתך הנשימה ששוכנת בי,
היא השכינה ואני לא משכן,
ואנחנו לא שתיים,
ואולי אחת,
לו יכולתי - בלא לאחוז,
בלא להדוף,
רק להיות.

להיות פשוט,
ופשוט להיות,
להיות ככה,
כמו שהנני,
בלא 'כמו',
בלא 'רק',
בלא 'פשוט',
רק הנני
[ואפילו בלא 'הנני' זה];
לו יכולתי,
כי אז הייתי 'אני',
זו שהנני,
ממילא.
זו שמסבת לעצמה,
זו שחושקת,
זו שהודפת.
ולו הניחה זו לאחיזה,
ולו ויתרה על ההדיפה,
ולו הסכימה היא-אני
להיות כאן
ומכאן להתחיל,
כי אז - אז היה מה שהיה:
רק
מה
שהיה.

ואולי לא כך:
כי אם 
'יהיה 
מה שיש',
כאן".

(התחילו במקום שבו אתם נמצאים, פמה צ'ודרון. עמ' 9-12)