הוזמנתי להשתתף בפאנל שעוסק במימוש אישי נשי,
וזה עורר אצלי מחשבות על המימוש האישי שלי.
על המימוש האישי של כל אחד מאתנו...
אז מה זה בכלל מימוש אישי?
בעיני זו הגשמה, או ביטוי, של עולמנו הפנימי בעולמנו החיצוני.
ועל מנת שזה יתאפשר, כל אחד מאתנו קיבל 'כלי', או 'מתנה' שיסייעו בידו.
ואני - כותבת מהיום שלמדתי לחבר אותיות למלים...
מאז שאני זוכרת את עצמי, ביטאתי את עצמי בכתב.
במשך שנים כתבתי את עצמי לעצמי, ושם זה נשאר.
עם הזמן למדתי שהכתיבה יכולה לשמש גם כשער לעולם פנימי
שלא תמיד אנחנו מאפשרים לעצמנו גישה אליו.
היום אני נעזרת בה בתהליכים של התפתחות ואימון אייש.
לעתים, אנחנו לא מצליחים לזהות את הקול הפנימי שבתוכנו
כי עם הזמן התרחקנו מעצמנו, מלאנו את עצמנו
במה ש'מתאים ונכון' לחברה, למשפחה, לבני/בנות הזוג...
והקול הקטן שבפנים הלך ודעך.
לעתים, כל שחסרים לנו הם הדיוק והבהירות של הדברים.
סוקרטס טען שעל כל אחד לדעת את עצמו,
אבל בשביל לעשות את זה, כל אחד צריך לצאת מעצמו, להתרוקן,
להתחיל ללמוד את עצמו כאילו הוא לא יודע על עצמו דבר...
ורק מהמקום הזה הוא יוכל להתחיל לדעת גם אחרים.
כשיצאתי למסע אל הודו, כבר ידעתי שאיני יודעת דבר.
ביקשתי ללמוד מחדש את עצמי, כמו את האחרים ואת העולם...
כשכתבתי את "אינדיה מיה", ידעתי שכל אדם צריך לגלות את עצמו.
גיליתי גם שכולנו דומים, מחוברים ותלויים אחד בשני.
לכן, הבנתי שאם תובנות המסע שלי סייעו לי,
הן בוודאי תוכלנה לסייע לאחרים.
היה זה רק אחרי שעשיתי שימוש בכלי שניתן לי לטובת אחרים,
שחשתי במשמעות האמיתית של מימוש אישי.
היכן בחייך היית רוצה לממש את עצמך?
