להיות אדם חופשי

החודש חלים חג פסח, יום השואה ויום העצמאות.
כולם עוסקים בחופש ובחירות האדם. 

גם אותי מעסיק המסע הזה אל תחושת החופש הפנימי שלי, שלך, שלנו...
במסע שלי עד כה, גיליתי שחופש הוא ערך שרבים מייחלים אליו, אך מעטים מממשים אותו.

אז מה זה חופש? האם האדם נולד חופשי, או שמא החופש הוא תוצאה של פעולה או מאמץ?
מה כובל אותנו ומפריד בינינו לבין תחושת החופש שאנחנו כה מייחלים לה?

את התשובות לכל אלה ועוד, אני מזמינה אותך לקרוא בכתבה "להיות אדם חופשי"
שהתפרסמה החודש במגזין "חיים אחרים". 

לקריאת הכתבה לחץ כאן.

גורו - מורה לחיים

"כל אדם זקוק למורה רוחני בנקודה מסוימת בדרך הרוחנית שלו שיסייע לו להתעלות מעל לעצמי שלו", נאמר בספר "הסודות האבודים של אטלנטיס", אבל מה לעשות שהמושג "גורו", או "מורה רוחני" הפך להיות שנוי במחלוקת בשנים האחרונות. מצד אחד, יש מורים רוחניים גדולים וידועים שהובילו באהבה מאות, אלפי ואפילו מליוני אנשים בדרכם הרוחנית, ומצד שני, יש מתחזים ונוכלים שגרמו נזק עמוק למאמיניהם. 

אז מהו גורו? מהם יחסי מורה-תלמיד נכונים וכיצד בוחרים מורה טוב ואמיתי?

לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן

(מתוך המגזין: "חיים אחרים", גיליון 220)

הגוף מדבר

רבות דובר על הקשר ההדוק בין הגוף לנפש ועל כך ששניהם מתבטאים יחד כחלק מההוויה השלמה.
אתם מוזמנים לקרוא, כאן, על מה קורה כשאין התאמה בינינו לבין האמת שלנו, כשאיננו קשובים לעצמנו, או כשאנחנו מפרים את האיזון הפנימי שלנו... ובעיקר מה אפשר לעשות עם זה.
כל זאת בכתבה שהתפרסמה במגזין "חיים אחרים".

לקריאת הכתבה

ריקוד החיים

"ביודנסה" בעברית, היא "ריקוד החיים".
אתם מוזמנים לקרוא על שיטה של אינטגרציה רגשית,
של התחדשות ולימוד מחדש של תפקודי החיים המקוריים.
את הכתבה שהתפרסמה במגזין "חיים אחרים",
תוכלו לקרוא כאן.

להדליק את האש ולהתחבר

                                                               צילום: עידן צ'רני

איזו תקופה מרתקת עוברת עלינו לאחרונה... נכון?

(ובבקשה לא לקפוץ מיד לשפיטה האם היא רעה או טובה:)

בין האירועים הפרטיים שכל אחד מאיתנו חווה,

אנחנו נמצאים בחודש אייר, שמכונה 'החודש המחבר' -

בין פסח לשבועות, בין אביב לקיץ, בין הרוחני לגשמי...

וכמו בכל תקופת מעבר, הוא מאופיין בחוסר יציבות

ולכן אולי אנחנו מרגישים בתוכו גם קצת אי נוחות.

אז מה עושים?

החודש התפרסמה במגזין "חיים אחרים" כתבה שהכנתי בנושא

תקופות מעבר בחיים ואיך אפשר לעבור אותן בשלום.

היא נקראת "עוברים פאזה"

אני מזמינה אותך לקרוא אותה, ולכתוב אלי

את המחשבות שלך עליה, או על הנושא...

לחבר ולהתחבר

ויש עוד...

החודש אני משתמשת בתקופת המעבר זאת כדי לשאול את עצמי:

היכן בחיי נדרש חיבור?

היכן ובאילו זמנים בחיי אני חווה ניתוק, פירוד או הפרדה?

החיים האנושיים שלנו הם ביטוי של הפכים מנוגדים, אבל גם משלימים.

לנו, לעתים נדמה, שקצוות לא מתחברים.

על פי רוב אנחנו עושים ביניהם הפרדות וניתוקים,

מגדירים היטב את השונה ומדגישים את ההבדלים.

החודש אני מבקשת להתבונן באמת ולהתמקד בחיבורים...

בין העבר להווה;

בין הראש ללב; 

בין הגוף לנפש; 

בין מחשבה למעשה;

בין אנשים שונים לחלוטין...

החודש אני מבקשים לראות את המיוחד שבכל חלק שמרכיב את חיי

ובמקום להתמקד במה ששונה ומבדיל,

למצוא דווקא את הקו המשותף, את המחבר,

את הקו המאזן, זה שגם יכול לשמש כמרפא...

אני מזמינה גם אותך לבדוק -

היכן בחייך אפשר לחבר את הקצוות?

לבחור בקדושה

בסוף השבוע הזה ביקשתי לחבר שתי קצוות משמעותיות בחיי:

אש ומים.

לכאורה, שני הפכים, אבל שניהם מאד עוצמתיים וגם משמעותיים במעברים:

הם יכולים להיות כוח מכלה, או כוח מקדש,

זה תמיד תלוי במה שאנחנו בוחרים.

ולפעמים הבחירות שלנו מושפעות מפחדים...

אז ביום שישי האחרון בחרתי לקפוץ לאילת כדי לצלול.

מאז שפגשתי את הפחד שלי במקום הזה, אני מקפידה לעשות זאת מעת לעת.

מעבר לתחושת ההנאה שזה מסב לי,

אני עושה זאת כדי להזכיר לעצמי שזה לא מובן מאליו שאני צוללת (אני אומרת תודה:)

כדי לחוות שוב את תחושת העונג הטמונה בלפגוש את הפחד שלי מחדש,

רק הפעם מתוך הידיעה שמעבר אליו טמונה ההנאה.

ביום שישי האחרון ביקשתי להשתמש בצלילה גם לצורך טבילה וטהרה

כדי שהערב, ל"ג בעומר,

אוכל להשתמש באש שתידלק במקומות רבים ברחבי הארץ,

כדי לחזק ולהעצים בתוכי את אש ההכרה...

אני מזמינה אותך לבחור באור מתוך החושך, ולדבוק בו

גם כשהחוויות שמגיעות אל פתחך היום לא מוגדרות כרצויות

אני מזמינה אותך (למרות שזה נשמע לפעמים מעצבן)

לראות את הברכה שמביאים הכאב, העצב או הקושי

לראות את ההזדמנות שמביא הפחד...