חג הפסח בפתח, וזוהי תקופה מאד מיוחדת, כי אני חוגגת יומולדת.
אבל בעיקר כי זו תקופה של מעבר...
זו תקופה של התקלפות ויציאה החוצה
תקופה של שחרור הישן והמיותר
ובחירה של מה שנכון ויותר מדויק.
זו ההזדמנות שלנו להתוות את הדרך שלנו מחדש...
אבל כדי שנוכל לצלוח את המעבר, נדרשת עבודה...
בשביל זה אנחנו פה, לא?
בלי תמיד לשים לב או להגדיר זאת, אנחנו עבדים,
עבדים של הדחפים הבסיסיים שלנו,
של הרצונות החומריים שלנו, של האגו שלנו...
וכדי שנוכל להתחיל להשתחרר מהעבדות הזאת ולחוות בתוכנו חירות,
אנחנו צריכים להתחיל ולצאת מה'מקומות הקטנים' שלנו.
ולמה אני כותבת את זה?
כי הבטחתי שאשתף בסיבה לכך ש"אינדיה מיה"
אינה נמכרת בחנויות של "סטימצקי" ו"צומת ספרים"
והגיע הזמן...
לא מעט אנשים מאמינים שהוצאה לאור של ספר, כמו היציאה לאור,
מלווה בהרבה חגיגות ושמחה, בכתבות מפרגנות ובתמונות מחייכות.
זה נכון, אבל זה מלווה גם באחריות יותר גדולה...
את ספרי, "אינדיה מיה", הוצאתי בהוצאה שהקמתי בשם JOYA
הוצאה לאור שקמה גם על מנת לסייע לאחרים,
להגשים את חלומם ולהוציא לאור את ספרם,
והכי חשוב - מבלי לגזול מהם את זכויות היוצרים.
למה? כי זה צודק!
כי ליוצר הזכות הראשונית והבסיסית על יצירתו.
בעיקר כשהוא גם נושא בהוצאות הרבות הנלוות לכך.
אנשים רבים אינם מכירים את 'סיפור חוק הסופרים'.
לא אלאה אתכם בכל הפרטים, אבל אני מבקשת רק קצת להבהיר...
כשאנחנו קונים ספר באחת מחנויות הספרים הגדולות,
באופן מיידי החנות משלשלת אל כיסה כ-60% מהמחיר ששילמנו.
מתוך ה-40% הנותרים, עובדים לכיסו של המפיץ בין 25-30%.
בהנחה שהוצאת הספרים 'ידידותית' ואינה נוטלת גם היא רווחים מהמכירות,
מה שנשאר עובר ליוצר (לפני תשלום מס ועוד...)
כלומר, אם קנינו ספר במחיר של 75 ש"ח,
ליומר מגיע כ-20 ש"ח בלבד, אותם הוא לא מקבל כמובן מיד...
פעולות השיווק של הספר, מיותר לציין, באחריותו הבלעדית של היוצר.
עכשיו תחשבו... כמה בעצם נשאר ליוצר כשאנחנו רוכשים ספר ב-25 ש"ח?
נכון שזה לא צודק?
אני מודה, יש משהו מאד מפתה בלשים את הספר שלי בחנויות הספרים הגדולות.
ראשית, זה משרת את האגו שלי...
שנית, יש בכך הנצחת 'הרגל'... של כולנו -
להמשיך למכור, או לקנות, בחנויות הספרים
מבלי לעצור ולשאול האם ככה זה נכון וצודק...
יש בכך נוחות מסוימת ש'מרדימה' אותנו.
אני נזכרת במשפט של אלברט אינשטיין, שאמר
שרק מטורף ממשיך לעשות את אותם הדברים ומצפה לקבל תוצאות שונות.
אז מה זה בעצם אומר עלי?
אז מה זה בעצם אומר עלינו כחברה?
חג החירות מדבר על חופש הבחירה שנמצא בידינו
לשנות את עצמנו דרך עבודה פנימית.
הוא מדבר על לצאת מעצמנו ולהפוך אותנו לאנשים יותר טובים -
בשבילנו ובשביל האחרים.
לא להיכנע לאגו שלנו, לפחדים, לקולות או ל'רעשים'...
אני כבר בחרתי השנה
ולכם אני קוראת לצאת גם מאותם המקומות וההרגלים שכבר לא משרתים.
וגם -
לא לשלם יותר, אבל לשלם ליוצר!
