Transfear

Transfear

יום ראשון, 27 ביולי 2014

ימים של חושך, ימים של חופשה והחופש לבחור


החודש תהיתי מספר פעמים אם לכתוב, או שלא
הימים הכואבים והעצובים האלה,
עמעמו כמעט את כל השאר... הפכו אותו לשולי...

תכננתי לכתוב על החופש שלנו לבחור,
גם כשהשגרה מתערערת כשהילדים יוצאים לחופשה.
אבל...
תכניות לחוד, והמציאות היא מה שמביאים לנו החיים.

השגרה שלנו אמנם התערערה, רק לא בצורה שחשבתי.
זה מזכיר לי להתמקד במהות, ופחות בצורה החיצונית של הדברים...

והחיים, והביאו לנו ימים של מלחמה.
ימים מורכבים עד כדי כך שההתמודדות עם החופשה של הילדים
נראית כעת כל כך זניחה.
זה מחדד את ההבנה עד כמה שהכל יחסי...

בשבועות האחרונים יש רגעים כי נדמה
שמידת הרוע האנושי בעולם הזה מגיעה לשיאים חדשים,
חושפת מקומות אפלים (תרתי משמע)
ומעירה בתוכנו לא מעט פחד קיומי - אישי ולאומי.

אלו ימים קשים וסוערים מאד
שמפגישים אותנו עם מוות ואובדן,
ומותירים אותנו לעתים נטולי תקווה וכוחות.
לעתי חסרי אונים אל מול התגליות וההתרחשויות.

אבל אם ניתן את כל המקום רק לזה,
נתייאש ונרפה...
ומכאן, החופש שלנו לבחור -
בין להמשיך ולשבת על הכורסא, להתמכר לעצב ולאובדן,
או לקום ממנה ולצאת החוצה...

והבחירה של רבים מאיתנו, כך נראה,
היא להשתמש באותם הימים כדי להעיר בנו איזה אומץ פנימי,
שמקים רבים מהכורסא והופך אותנו ליצירתיים.
אומץ פנימי שגורם לנו לצאת מעצמנו,
לנער את האבק ולהתבונן קצת יותר רחב, לראות אחרים,
לעבוד בשיתוף פעולה ולקחת חלק פעיל בחיי הקהילה.

אז בימים האלה נדמה כי הנחנו בצד 
את כל חילוקי הדעות וההבדלים.
מגדול ועד קטן - 
התאחדנו תחת המטרה להיטיב ולטפל בחיילים.

ואני תוהה - 
האם נשכיל להמשיך לעשות זאת גם בשאר הימים?
  
באופן אישי, בימים האלה אני בוחרת לבדוק -
אילו מלחמות קיימות בתוכי?
היכן ובמה אני משקיעה את האנרגיה שבי?
אני גם שואלת - האם זה משרת ותומך בי? האם זה עוזר לאחרים?
ואני בוחרת לעשות את הדברים שאני מאמינה
שיקרבו אותי יותר אל השלום הפנימי שבתוכי

אין לי ספק,

כשנעצים את האור שבתוכנו, הוא יקרין גם על אחרים...



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה